משרדנו ייצג את הנתבעת שירותי בריאות כללית, בתביעה שנדחתה בעילה של הולדה בעוולה שהוגשה ביחס ללידה של שני אחים (אחד יליד 2005 ואחד יליד 2007) שאובחנו כסובלים מתסמונת CDG.הדיון בתביעה פוצל כשבשלב הראשון נידונה שאלת החבות וכן שאלת הקשר הסיבתי.בנוסף לכללית שיוצגה על ידנו, נתבעה גם המדינה.האם הרתה לראשונה בשנת 2004. בבדיקת US שהתבצעה בשבוע 32 להיריון אובחנה "צמיחה רחבה של חדרי המוח הצדדיים לכדי 10.5 מ"מ". על רקע נתון זה, הופנתה האם לסקירת מערכות מורחבת במסגרת שירותי בריאות כללית. בבדיקה זו נמדדה הרחבה של 10-11 מ"מ. לנוכח ממצא זה- עברה האם בבי"ח כרמל דיקור מי שפיר והופנתה לבדיקת MRI עוברי באיכילוב. בבדיקת ה-MRI בשבוע 35 נמדדה הרחבה של חדרי המוח הצדדיים לכדי 12.5 מ"מ. לאחר בדיקת ה- MRI שבו ההורים לפגישה עם ד"ר גולדברג וזו הסבירה להם אודות המשמעות של חדרי מח מורחבים, על בעיית התפתחות אפשרית כולל פיגור ועל האפשרות כי מדובר בתהליך דינאמי שעלול להחמיר. כן הוסבר להם כי יש להם את האפשרות לפנות לוועדה להפסקת היריון בכל מקרה אם כי הוועדה לא חייבת לאשר להם הפסקת היריון רק בגלל הרחבת חדרים קלה.התובעת הופנתה מהכללית ליעוץ נוסף בוולפסון. בוולפסון בוצעה US נוסף, שהביא למסקנה כי רוחב החדרים תקין [9-10 מ"מ]. התובע 2 נולד בתאריך 25.7.05. בבדיקת US שנערכה בסמוך לאחר הלידה דווח שוב על אותם ממצאים שאובחנו בבדיקת ה-MRI. התובע 2 אובחן כסובל מתסמונת גנטית דמויית Congenital Disorder of Glycosylation (=CDG).האם הרתה שוב בשנת 2007. מעקב ההיריון התנהל במקביל במרפאות קופ"ח ובמרפאת טיפת חלב. בסקירת מערכות אולטרה סונוגרפית בשבוע 22, הודגם מוקד אקוגני בלב העוברי. על רקע ממצא זה הופנתה האם לייעוץ גנטי שנערך במסגרת שירותי בריאות כללית. לטענת התובעים, בשום שלב במהלך ההיריון לא נשלחה האם לביצוע בדיקת MRI וזאת למרות ההבנה שהבדיקה דרושה וכי קיים סיכון להישנות התסמונת שיש לתובע 2. בסמוך לאחר הלידה נמצא התובע 1 לוקה אף הוא בתסמונת על כל תסמיניה ואף...
