משרדנו ייצג את שירותי בריאות כללית, בתביעה בעילת הולדה בעוולה בגין ניהול מעקב ההיריון שהוביל לטענת התובעים ללידת התובע במומים קשים. התביעה נדחתה בהעדר אחריות בביהמ"ש המחוזי, והתובעים לא השלימו עם פסק הדין וערערו לביהמ"ש העליון, אשר דחה את הערעור. בין היתר נקבע כי הממצאים שקבע בימ"ש קמא מעוגנים כדבעי בראיות ובחוות הדעת הרפואיות שהונחו בפניו והם תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע, לפיה אין למצוא במקרה דנן התרשלות בהתנהלותם של רופאי קופ"ח בכל הנוגע למעקב אחר ההריון של אם המערער, משום שזו לא חרגה מסטנדרט ההתנהגות שיש לצפות לו מרופא סביר בנסיבות העניין. ביהמ"ש העליון דחה את הערעור בקובעו: ביום 8.11.2001 נולד המערער ואובחן כסובל מתסמונת דאון וכן מבעיות נוספות האופייניות למצבו. הערעור הוא על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, אשר דחה תביעה לפיצויים שהגיש המערער בטענה כי נולד בעוולה כתוצאה מרשלנותן של המשיבות באבחון מצבו הקליני טרם לידתו. יש לאמץ את ממצאיו ואת מסקנותיו של בימ"ש קמא מטעמיו, ע"פ תקנה 460(ב) לתקסד"א. חלק ניכר מטענות המערער מופנות כלפי קביעותיו העובדתיות של בימ"ש קמא, אך לא נמצא בטיעוני המערער טעם מבורר המצדיק התערבות בקביעות עובדתיות אלה, המעוגנות כדבעי בחומר שהוצג לפניו. הכוונה בין היתר לקביעה כי אמו של המערער נמנעה מלבצע את הבדיקות הנוספות (השלמת סקירת המערכות ובדיקת אקו-לב עוברי) אף שהופנתה ע"י הרופא הנשים לבצען, וכן לקביעה כי ניתנו לאמו של המערער ע"י רופא הנשים והרופא שביצע את סקירת המערכות המכוונת הסברים מספקים בכל הנוגע לביצוע בדיקת מי שפיר והמשמעויות הכרוכות בכך. קביעות אלה, וממצאיו הנוספים של בימ"ש קמא, מבוססים על המסמכים שהוצגו בפניו ועל העדויות ששמע מפי המומחים ומפי העדים האחרים ושאותן בחר לאמץ. קביעות וממצאים אלה הניחו מסד ראוי למסקנה המשפטית שאליה הגיע בימ"ש קמא, ולפיה אין למצוא במקרה דנן התרשלות בהתנהלות של רופאי קופ"ח בכל הנוגע למעקב אחר הריון של אם המערער, משום שזו לא חרגה מסטנדרט ההתנהגות שיש לצפות לו מרופא סביר בנסיבות העניין. אשר...
