מאת: עו"ד ישראל שוייצר, עו"ד במשרד עו"ד איתן האזרחי ושות'
אופניים חשמליים הפכו זה מכבר לכלי תחבורה מקובל בעולם, ובהתאם – גם בישראל האופניים החשמליים תפסו את מקומם ככאלו.
כאשר משווים את השימוש הנפוץ מאד באופניים חשמליים על ידי בני נוער ומבוגרים בארץ לעומת השימוש הזניח יחסית אצל שכנותינו בעולם, ניתן רק להניח כי אחד המניעים לכך הוא המחסור בתחבורה ציבורית נגישה, זולה וזמינה ברוב שעות היום בכל הערים בארץ.
מכל מקום, בין אם האופניים החשמליים משמשות אותנו לנסיעות קצרות כבילוי, משחק, או כאמצעי תחבורה חולף פקקים בדרך לעבודה, לא ניתן להתעלם מכלי תחבורה זו, ולצערנו גם מהתאונות הרבות שנגרמות בגינו. רק לאחרונה זכינו לתזכורת צורמת אודות הסכנות הטמונות לרוכבי האופניים החשמליים כאשר הדוגמנית שלומית מלכה הייתה מעורבת בתאונה בתל אביב כאשר רכבה על קורקינט ממונע.
עד עתה, כדי לזכות בפיצוי מפגיעת אופניים חשמליים היה צורך בהוכחת רשלנות ברכיבת רוכב האופניים (בעת פגיעתו של הולך רגל) ואז גם למצוא כיס כלכלי לפיצוי, ואילו בעת פגיעתו של רוכב האופניים היה צורך להוכיח אחריות גורם לתאונה כגון מע"צ ו/או עבודות עירייה ו/או רכב אחר שגרמו לתאונות. לחלופין, תובעים שניזוקו מאופניים חשמליים שכשלו או התקלקלו במהלך הנסיעה, יכולים להגיש תביעה על פי חוק מוצרים פגומים. זאת מאחר וכאמור, ההסדר המקל החל בפלת"ד לא הוחל על האופניים החשמליים.
בעניין זה, חשוב לציין כי במקרה של פגיעת צד ג' מהאופניים נתקלו נפגעים אלו פעמים רבות ברוכב שברח ממקום התאונה ומשכך לא יכלו כלל לאתר זהותו כדי לתבוע אותו על פי דיני הנזיקין שאינם לפי ההסדר הקבוע בפלת"ד.
בארץ, פיצוי לנפגעי תאונות דרכים נעשה על פי התנאים הקבועים בחוק הפלת"ד, הקובע הסדר מיוחד (ומקל) עבור תובעים שנפגעו בדרכים. יחד עם זאת, החוק קובע כי פיצוי לפי הפלת"ד, יעשה בתנאים מסוימים בלבד, וכאשר הפגיעה היא מכלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק. אופניים (להבדיל מאופנוע) לא נכללו עד כה בהגדרה זו, וארחיב על כך בהמשך.
עולם המשפט ניסה למצוא דרך לטפל בבעיות אלו והדרך המתבקשת הייתה הניסיון ל"הכניס" את התביעה לגדר הפיצוי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה -1975 (להלן: "חוק הפיצויים") חוק, בו למרכיב האשמה אין כל חשיבות (היינו אין צורך להוכיח רשלנות רוכב האופניים או גורם אחר לקרות התאונה) ובמקרים המתאימים גם בהיעדר יכולת לאתר את הרכב הפוגע, מאפשר הדין פיצוי באמצעות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים.
כדי להיכלל בעילת התביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע הדין כי יש להוכיח כי נגרם נזק גוף, כתוצאה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. משכך, כתנאי ראשוני יש להוכיח כי כלי הרכב ממנו נפגע התובע או במסגרת הנהיגה בו נפגע הרוכב מהווה "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים.
סעיף 1 לחוק הפיצויים מגדיר "רכב מנועי" כ: "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש תחבורה יבשתית, לרבות רכב, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".
בעבר תביעות אשר הוגשו בגין תאונות כתוצאה מרכיבה על אופניים חשמליים נדחו באשר לעילה על פי חוק הפיצויים כאשר בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם כי האופניים החשמליים אינם בגדר "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים.
יחד עם זאת, בפסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא מתאריך 16/8/17 הלך בית המשפט (כב' השופט אלדד נבו) צעד אמיץ קדימה.
בפסק הדין דן ביהמ"ש בשאלת הגדרת האופניים החשמליים כרכב מנועי. בית המשפט מציין כי במציאות הקיימת כיום איננו סבור כי יש מי שיטען כי לאופניים החשמליים ייעוד אחר מלבד תחבורה יבשתית (תנאי מהגדרת סעיף 1 הנ"ל). האופניים החשמליים אשר מתניידים עימם כיום בכבישים "אינם משמשים ככלי משחק לילדים, אלא משמשים לתחבורה יבשתית. האופניים החשמליים, הנעים במהירות רבה, באמצעות מנוע חשמלי, משמשים את הרוכבים עליהם על מנת להגיע למקום עבודה, לבית הספר, ליעדים שונים בתוך העיר ואף לנסיעה בכבישים בין – עירוניים. הם עושים שימוש בכביש (שהרי החוק אוסר עליהם לנוע על המדרכה) וגורמים לסיכון תעבורתי משמעותי. התאונות הנגרמות כתוצאה משימוש באופניים חשמליים, זהות בנסיבותיהן ובתוצאותיהן לתאונות בהן מעורבים אופניים…".
בנסיבות אלו קבע ביהמ"ש כי מבחינת ההגדרה הבסיסית הקבועה בחוק הפיצויים הרי שיש להגדיר האופניים החשמליים כרכב מנועי.
פסק הדין מציע מספר תרחישים אפשריים בהם יישקל הפיצוי לנפגע בתאונת אופנים חשמליים, כאשר לא כל תרחיש מקנה לרוכב פיצוי על פי חוק הפלת"ד. במסגרת פסק הדין, נקבע כי התובע אינו זכאי לפיצוי, למרות הקביעה כי אופניים חשמליים מהווים 'רכב מנועי' כהגדרתו בפלת"ד.
כמו כן, ראוי לציין כי מדובר בפסק דין של ביהמ"ש השלום, אשר אינו מהווה הלכה מחייבת, אך יתכן ויפתח את הדלת לפיתוח הפסיקה בתחום חשוב זה.
גילוי נאות:
משרדנו לא היה מעורב בייצוג בתיק ת.א. 16 – 07 – 43305
האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי, ו/או ניתן במקום ייעוץ משפטי או במסגרתו ובכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד בעל המומחיות בתחום הרלוונטי.
